בית עוטף להריון ולידה  09-7749192
  בניהול ד"ר קרלוס רוזנברג - רופא נשים מיילד ונתי רוזנברג - דולה 
לידות-אתמול
  • לידות אתמול

    בראשית, הלידות היו בבית.
    בדרך כלל, נשים היו מלוות נשים יולדות. המלוות היו נשים מנוסות בלידות, הן ילדו בעצמן והן גם ליוו נשים אחרות בלידותיהן. עם הזמן זה הפך למקצוע. במספר רב של תרבויות יש תאורים על נשים למען נשים. וכך זה עבד.

     

    בתקופת ימי הביניים קרו שני דברים משמעותיים שהשפיעו על הלידות: נפתחוהאוניברסיטאות הראשונות מצד אחד וגם התרחש ציד המכשפות. מיילדות נחשדו כמכשפות כי הן עסקו במקצוע שנקשר למדע נסתר וזה עורר פחד ורתיעה. מיילדות רבות הועלו על המוקד ונשרפו חיות עקב עיסוקן.
    באשר לאוניברסיטאות, העולם התחיל להיות נאור והתחיל ללמוד. בין היתר נלמד מקצוע הרפואה. באותה עת היחידים שיכלו ללמוד היו גברים. נשים היו נחותות ולא אפשרו להן ללמוד.
    וכך, הופיעו בעולם הרופאים הראשונים, הם בעצם לא הראשונים כי יש לזכור שכבר היו רופאים בעבר כמו למשל היפוקרטס, הרמב"ם ועוד. אך באותה תקופה החלו להופיע רופאים בכמויות שהחברה האנושית לא ידעה עד אז.

     

    הרופאים (הגברים) חמדו את מקצוע המיילדות מהמיילדות (נשים) שאז החל מעמדן להתערער. מצד אחד היו המיילדות, בעלות ידע ונסיון שעבר מדור לדור אך חסרות השכלה פורמאלית, ומנגד, הרופאים בעלי השכלה וביטחון, דורשים אפוטרופסות על הלידות בטענה שהרפואה מתאימה יותר לתת מענה לצרכי היולדות. העולם אשר החל להעריך את הידע ואת הכשרה, התחיל להשתכנע שאכן מקום הלידות הוא בית חולים.

     

    מאז החלה נדידת הלידות לכיוון בתי החולים. במאה ה-17 היה נחשבה נוכחות של רופא בזמן לידה כיוקרתית מאוד, בעיקר אצל נשות האצולה ונשים שהתשתייכו למעמד חברתי גבוה ומיוחס. כך היה המקרה של ד"ר בושר, רופא שליווה רבות מנשות האצולה הצרפתית בלידתן. נשים בעלות יכולת דאגו לליווי על ידי רופא ונשים עניות ילדו בליווי מיילדת. בעת צורך, כמו למשל בהסתבכות בלידה, היה נקרא רופא לסייע למיילדת.
    המלקחיים הראשונות הומצאו על ידי משפחה של רופאים מאנגליה, משפחת צ'מברליין, אשר שמרה את המצאתה בסוד ולא פרסמה אותה.

     

    בין המאות  ה- 17 וה- 19 פשטה בעולם קדחת הלידות. נשים רבות מתו כשילדו בבתי חולים ולקח זמן להבין כי מוות היולדות נגרם כתוצאה מזיהומים. הסיבה היתה שרופאים לא חיטאו את ידיהם במעבר מטיפול בחולים לטיפול ביולדות. יש להבין כי באותה עת לא היה ידוע על חיידקים ומחוללים אחרים. באותה תקופה, היו התחלואה והתמותה של נשים יולדות ותינוקותיהן גבוהות במיוחד.

     

    בתחילת המאה ה-20, רק 5% מהלידות התרחשו בבתי חולים. במאה האחרונה המצב התהפך ולמעלה מ- 95% מסך הלידות בארצות מפותחות הן בבתי חולים.
    וזה הניצחון של הגברים בקרב על הלידה. יצויין כאן, כי למיילדות לא נותרה ברירה אלא להצטרף לרופאים בבתי החולים, אך בכפוף אליהם. 
    המצב שנוצר עם מעבר הלידות לבתי החולים לא היה אידאלי. הרופאים לא ידעו איך להתמודד עם תופעת הלידות - איך לעקוב אחריהן? מה נורמלי? מה חייב טיפול? מתי להתערב? מה בדיוק לעשות? היום אולי זה נראה טריוויאלי אך אז לא היה ברור כלל.
    כך למשל, ד"ר עמנואל פרידמן, שהיה רופא נשים מפורסם באותה עת ופרסם מאמרים רבים, בין השאר על עקומות הלידה המתארות פתיחה צוארית כנגד זמן (העבודה פורסמה באזור 1950). היום מאוד ברור לנו שניתן לעקוב אחר פתיחה צוארית בעזרת בדיקה דרך הנרתיק, לרשום את הבדיקה בגראף ולראות איך הפתיחה הצוארית מתקדמת עם הזמן. אז, עוד לא היה נהוג לבדוק דרך הנרתיק, הבדיקות היו רקטליות. ובנוסף, התאור של הפתיחה היה באחוזים מהבדיקה הקודמת, לדוגמא, הבדיקה הנוכחית מראה שהפתיחה גדלה ב 50% .
    זאת רק דוגמא המתארת כמה לא ידענו אז. במקביל לחוסר הידע והנסיון יש לזכור שמספר הלידות היה כל הזמן בעליה, היה לחץ. המקצוע נלמד תוך כדי הוויתו.

     

    כאן המקום לציין כי חל שיפור ניכר בתחלואה ובתמותה של אמהות ותינוקות במעבר מהבית לבית החולים (להוציא כמובן את התקופה השחורה של קדחת הלידות, בה התמותה האמהית דווקא עלתה). יש חוקרים ואפידמיולוגים שטוענים שהשיפור הניכר בתמותת אמהות מתחיל בסביבות מחצית המאה ה- 19 וזה כנראה קשור לשיפור בתזונה ובתנאי ההיגיינה הסביבתית, עם הנחת תשתיות ביוב ואספקת מים נקיים.
    המצאת האנטיביוטיקה, מאה שנה לאחר מכן ושרותי בנק הדם תרמו את חלקם בהפחתת התמותה והתחלואה, אך יש לקבל את העובדה שישנם גורמים אחרים, חשובים לא פחות, שאינם קשורים לעשייה הרפואית. 

     

    השינוי הגדול והמשמעותי ביותר שקרה ללידות במעבר מהבית לבית החולים הוא תפישתי: מלידה פזיולוגית טבעית בליווי מיילדת בגישה טבעית, עברנו ללידה רפואית רוויה התערבויות. בבית  היתה זו האישה שיולדת, מונחית על ידי תחושותיה, המבוססות  על ידע טבעי. ואילו בבית חולים זה הרופא שמיילד את האשה, על בסיס ידע נלמד.