בית עוטף להריון ולידה  077-2032616
  בניהול ד"ר קרלוס רוזנברג - רופא נשים מיילד ונתי רוזנברג - דולה 
  • לידה טבעית


    שורות אלה מכוונות לכולם, אך באופן מיוחד אלייך, את שהתחלת לחשוב על לידה טבעית, אך עדיין לא מצאת את הכח הפנימי כדי ללכת על זה. וגם אלייך, את, שהרעיון של לידה בלי אפידורל גורמת לך לחשוב שמדובר במעשה שגובל באי שפיות או במסוכיזם, הרי איך אפשר לרצות לסבול?  אשמח אם בעקבות קריאת שורות אלה תתבהר דרכך עבורך. אשמח גם אם אנשי מקצוע, מיילדות יעיפו מבט בשורות אלה. במיוחד אלה אשר צמחו, והתחנכו על פרוטוקולים נוקשים המכתיבים פיטוצין, פקיעת קרומים ואפידורל כברירת מחדל, וכמעט שאינם מכירים אופציות אחרות. ובכן, אפשר אחרת ויש הרבה מה להרוויח גם בדרך האחרת הזו.
     
    כל  אישה עולם. כל לידה היא אחרת. ובכל זאת יש משותף: אני מזהה אצל נשים הבוחרות ללדת בדרך טבעית, שני מרכיבים חשובים: הכמיהה ללידה ללא התערבות והאמונה ביכולת.
    באשר לכמיהה ללדת ללא כל התערבות חיצונית יחידת גוף-נפש זו הנקראת אישה עושה את הלידה באופן פעיל על פי דרכה. מדובר על רצון עז, לעשות את זה, בדרך זו.  זו תחושה מודעת. אישה המתעתדת ללדת בלידה טבעית מזהה אצלה את התחושה הזאת.

    תחושה זו, על מה היא נשענת? מה המקור שלה?
     
    הספקטרום של הסיבות הוא רחב.
    אחת הסיבות החשובות היא הרצון לתיקון. התיקון יכול להיות עבור חוויות הלידות הקודמות שלה, ראשונה או שנייה. התיקון יכול להיות על הדרך בה היא הגיעה לעולם כתינוקת ועל סיפור הלידה עליו גדלה. לא תמיד קיימת מודעות למקור הסיבה, לעיתים הפאזל מתבהר ומתחבר רק כאשר את נושאת את התינוק שלך בבטן.
     
    אלמנט חשוב נוסף אשר משתתף בבניית הדחף החזק הזה שזו הכמיהה ללידה טבעית, נובע מהאמונה שללדת ללא התערבות חיצונית היא הדרך הכי טובה ונכונה להיוולד. על רקע אמונה זו, כאשר אישה יולדת כך, היא מעניקה לתינוק/ת שלה, על פי דרכה, מתנת פז: כניסה ראוייה לעולם, עם כל ההשלכות הטובות לדור החדש. 
     
    הרצון לחזק את ההשתייכות לקבוצת הנשים האוניברסלית, משפיע גם על בניית הכמיהה ללידה טבעית.  השתייכות לקבוצה, באופן כללי, מעצים ומחזק כל אחד מאתנו, גם גברים. באשר לנשים, הריון, לידה, הנקה, היכולת לדאוג ולגדל ילדים, הם לא רק סממנים של קבוצה זו, הם כמעט מגדירים את הקבוצה. מדובר כאן בכמעט זהות. 
     
    סיבה נוספת נובעת מהאמונה  שהדרך הנהוגה היום בחדרי לידה, מפריעה במידה מסויימת, למנגנון ההורמונלי הטבעי ולמהלך לידה. צום, שכיבה על הגב, היעדר תנועתיות, אפידורל, מניעת תמיכה, כל אלה ואחרים עלולים להפריע למהלך הטבעי. בקבוצת הנשים שבוחרות ללדת באופן טבעי יש אפילו כאלה שממש חוששות  מכאב, ולמרות זאת בוחרות ללדת כך, הפחד מהתערבות מפריעה, חזק יותר מהפחד מכאב.
     
    בין האלמנטים הנוספים אשר יוצרים את הכמיהה ללידה טבעית ניתן לזהות, גיבוש הזוגיות: לעבור לידה ביחד, מלכד.  חיזוק הקשר עם התינוק אותו הרגשתי וחוויתי יוצא ממני ואותו השכבתי עליי מייד עם יציאתו, הסיפוק העצמי על השגת יעד קשה, וכמובן האלמנט הרוחני שכאשר הוא נמצא בתודעתה ובהווייתה של היולדת מהווה מרכיב חשוב מעין כמוהו, בכמיהה ללידה טבעית.
     
    באשר לאמונה ביכולת
     
    אמונה זו מתבססת על אמונה בגוף: "גופי יידע, בבוא הזמן, מה לעשות" אמונה זו נמצאת בדרגה מסויימת אצל כל אישה המתכננת ללדת באופן טבעי. אפילו אצל אלה אשר מביעות ספק באופן מפורש בקיום יכולת זו. ניתן לזהות אמונה זו מחלחלת בטון הדיבור ובמילים הנבחרות גם כאשר אלה כביכול שוללות. וכמובן, אמונה זו, צומחת עם התקדמות ההריון. והאמת היא שלצורך הגעה למצב התודעתי הזה, המעצים, אליו מגיעות נשים שילדו בלידה טבעית, אין צורך להצליח במשימה הזאת. אישה אשר הלכה לקראת לידה טבעית ואינה ילדה בדרך טבעית  אך עשתה זאת בדרכה וחוותה את עצמה מגיעה לקצה גבול היכולת שלה, תרגיש מועצמת ומחוזקת ותזכה לעליה משמעותית בדימוי העצמי שלה לא פחות מאשר אחת שכן הצליחה ללדת בדרך טבעית. מבלי להיות אותו דבר, המצב דומה להשתתפות בריצת מרתון: השתתפות בריצת מרתון מעצים לעתים לא פחות מאשר הזכיה בו.
     
    מספר הגיגים על לידות טבעיות
     
    •  לידה טבעית היא עוד דוגמא שהכל בראש. אישה מסוגלת ללדת ללא אילחוש: האמונה בגוף מאפשר לגוף לתפקד במיטבו ואז, בין היתר, מופרשים האנדורפינים האנדוגנים והם עושים את עבודתם. ובמקביל, מבחינה תודעתית: כאב לא בהכרח אומר סבל. ניתן לחוות כאב מבלי להרגיש בגלל זה קרבן. בסבל יש קורבנות. הכאב של הלידה יכול במידה מסויימת לענג. בכאב הזה יש כח ועוצמה: זה להיות אדון ולא קורבן. ומה שעושה את ההבדל הוא הראש: הידיעה של השתייכות לקבוצה, הידיעה שהעשייה הזאת היא מתוך אהבה לעצמה ולתינוקה, הידיעה שהעשייה הזאת היא משותפת עם בן זוגה, הקשר העמוק עם התינוק, כל אלה בונים את החומה המפרידה בין כאב לבין סבל. ויש לזכור כי אין צורך בכל אלה ביחד, לדוגמא אצל נשים שיולדות ללא בן זוג.  הכאב שהאשה חווה בלידה, הוא עוצמה.  אחרי הלידה עובר התמרה לאהבה, בעיקר כלפי עצמה.
     
    •  יש נשים שילדו בלידה טבעית אשר מרגישות כל כך מועצמות שמרגישות שאין משימה שלא תוכלנה להגשים
     
    •  החיבור שמתקיים בין אמא שילדה טבעית לבין התינוק שלה הוא מונחה ונמצא תחת פיקוח של הורמונים טבעיים, בין היתר, האוקסיטוצין האנדוגני, "הורמון האהבה" שהוא שונה מהפיטוצין הרגיל שמשתמשים בחדרי לידה, בין היתר, בהשפעה שלו על מוח האשה. 
     
    •  אחת הבעיות הגדולות עליה היולדות חייבות להתגבר היא דווקא הלחץ החיצוני (צוות, חברות, משפחה), אשר בגישה מאוד שיפוטית מנסים לערער את הכמיהה הזו, במקום לקבלה ולעודדה. הדרך בה אישה יולדת היא כל כך אישית שלפנות לאישה יולדת ולהגיד לה איך היא "צריכה" לעשות את זה, זה כמו להגיד לה איך עליה להתנות אהבים.
     
    •  לידה טבעית היא זו שתוכננה להיות כזו. אלמנט הרצון הוא חיוני. יש נשים שילדו באופן טבעי, בעל כורחן. או בגלל שהאפידורל לא היה זמין, או בגלל שהתקדמו מאוד מהר ולא היה זמן לאילחוש, או בגלל שמצבן הרפואי לא איפשר אילחוש. בדרך כלל, אלה נשים, שעברו חוויה טראומטית בלידה, וחוויה זו לא ממש העצימה אותן. בטח לא בתקופה הראשונה שאחרי הלידה, כי יש לזכור שהדרך בה נשים מעריכות את תפקודן בלידה, לעתים משתנה עם הזמן.  כאן המקום לציין כי לא כל הנשים שיולדות באופן טבעי בעל כורחן, תחוונה חוויות שליליות מהלידה שלהן. 
     
    •  לידה זאת הזדמנות שנתנה לנשים, כל אישה בוחרת מה לעשות עם ההזדמנות הזאת. 
     
    •  נשים שיולדות באופן טבעי סוגדות לפשטות החיים. במובן מסויים פשטות החיים ממחישה את עוצמת החיים. הכח שמתקבל מקבלת המציאות כפי שהיא בפשטותה, מתורגם לכח להניק כי ככה זה: אמא מניקה ותינוק יונק.
     
    • כגודל הכמיהה ללדת בדרך טבעית, כך גודל האכזבה לא כאשר היא איננה מצליחה ללדת בדרכה, אלא ובעיקר כאשר אין מאפשרים לה זאת. החשוב כאן הוא היכולת להשתדל, לנסות, להגיע לקצה גבול היכולת, להכיר את עצמה.
     
    . עצוב להכיר בעובדה שבנסיבות הקיימות היום בארץ, הדרך היחידה בה אישה יכולה להבטיח לעצמה ללדת בכל מקרה בדרכה שלה ללא הפרעות (מלבד בלידת בית), מבלי להשאיר זאת תלוי למזל, היא לבחור בלידה פרטית עם רופא נשים / מיילדת הנבחרו על ידה.